אין למשפטים יותר מדי גדולים מקום במקומות קטנים ולכן אפשר גם להתייחס לגדולה כאל קטנות.
זהו חוק פיזיקלי ולאחרונה אני מתעניין מאוד במדע כזה ואיך הוא משתלב במדע אחר לגמרי או אמנות. אני חושב שמציאת איזה מכנה משותף בין תחומים הוא אולי מציאה של משהו עמוק יותר אולי. אני קורא עכשיו ספר, מדע-פילוסופיה-פופולרי כזה על האפשרות של להציג משוואות פילוסופיות בתור מתמטיקה. אני גם זוכר מספר אחר שקראתי שראשוני הפילוסופים וגם לאורך השנים היותר מאוחרות היו גם מתמטיקאים. אני בעצם לא פילוסוף אבל אני יכול למעוד על אבן פילוסופית אם אני מחליט לעצום עיניים וללכת.
אולי זה איזשהו יתרון של הכתיבה שאתה לא חייב להכיר בה. אם נגיד היית כותב בשביל עיניך בלבד אז היית אולי מגלה את דעתן של אצבעותיך בתחומים שונים למרות שיש בזה גם איזושהי הגזמה. מה עצוב ומה דברים אחרים שהם כמו עצוב רק חיוביים? זהו שהשאלות הרטוריות נהיו גם כמעט סתומות ודברים ברורים ופשוטים נמצאים עכשיו במגדל השן של איזה קונצנזוס, החיים נמעדים ואתה אבן מתגלגלת או להיפך.
כתבתי כבר הרבה, את המובן מאליו כתבתי מזמן, עכשיו אני מכוון אל המובן מאליו אחרי כמה וכמה סיבובים סביב עצמי ועוד סיבוב ועוד סיבוב, המטאפורות נשלחות אל הדף, אל הבלוג, ובסוף אתה אומר להן, יאללה מטאפורות (מטורפות) תמשיכו מפה ואחת מזמינה חברה שהיא מזדהה איתה איכשהו ואני מנסה להסתכל על כל המסיבה, לפעמים מהצד, ולמצוא איזושהי מסקנה חותכת, כלומר שורה תחתונה, אבל הדלת פתוחה וכל עוד היא פתוחה אי-אפשר להמליך אף מטאפורה על חברותיה, חוץ מזה שהיא הזמינה אותן.
אין ממש בלט בדיבור הזה אבל יש איזשהו היגיון, יש איזושהי מטאפורה של מטאפורות, ואולי אם נכניס מטאפורות למטאפורה נגיע למשהו. לא ברור הכיוון, אז אולי הכיוון, אם לכולן יש כיוון מהו? אם לכולן אין כיוון מהו כיוון?
זהו חוק פיזיקלי ולאחרונה אני מתעניין מאוד במדע כזה ואיך הוא משתלב במדע אחר לגמרי או אמנות. אני חושב שמציאת איזה מכנה משותף בין תחומים הוא אולי מציאה של משהו עמוק יותר אולי. אני קורא עכשיו ספר, מדע-פילוסופיה-פופולרי כזה על האפשרות של להציג משוואות פילוסופיות בתור מתמטיקה. אני גם זוכר מספר אחר שקראתי שראשוני הפילוסופים וגם לאורך השנים היותר מאוחרות היו גם מתמטיקאים. אני בעצם לא פילוסוף אבל אני יכול למעוד על אבן פילוסופית אם אני מחליט לעצום עיניים וללכת.
אולי זה איזשהו יתרון של הכתיבה שאתה לא חייב להכיר בה. אם נגיד היית כותב בשביל עיניך בלבד אז היית אולי מגלה את דעתן של אצבעותיך בתחומים שונים למרות שיש בזה גם איזושהי הגזמה. מה עצוב ומה דברים אחרים שהם כמו עצוב רק חיוביים? זהו שהשאלות הרטוריות נהיו גם כמעט סתומות ודברים ברורים ופשוטים נמצאים עכשיו במגדל השן של איזה קונצנזוס, החיים נמעדים ואתה אבן מתגלגלת או להיפך.
כתבתי כבר הרבה, את המובן מאליו כתבתי מזמן, עכשיו אני מכוון אל המובן מאליו אחרי כמה וכמה סיבובים סביב עצמי ועוד סיבוב ועוד סיבוב, המטאפורות נשלחות אל הדף, אל הבלוג, ובסוף אתה אומר להן, יאללה מטאפורות (מטורפות) תמשיכו מפה ואחת מזמינה חברה שהיא מזדהה איתה איכשהו ואני מנסה להסתכל על כל המסיבה, לפעמים מהצד, ולמצוא איזושהי מסקנה חותכת, כלומר שורה תחתונה, אבל הדלת פתוחה וכל עוד היא פתוחה אי-אפשר להמליך אף מטאפורה על חברותיה, חוץ מזה שהיא הזמינה אותן.
אין ממש בלט בדיבור הזה אבל יש איזשהו היגיון, יש איזושהי מטאפורה של מטאפורות, ואולי אם נכניס מטאפורות למטאפורה נגיע למשהו. לא ברור הכיוון, אז אולי הכיוון, אם לכולן יש כיוון מהו? אם לכולן אין כיוון מהו כיוון?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה