אני מרגיש צורך לשתף בדרך שבה חשבתי על כל מיני רעיונות שייתכן שהן תרופות למחלות שונות כדי שאפשר יהיה לבדוק אותם על סמך היגיון מדעי.
האפשרות הראשונה שחשבתי עליה היא שחומצה ולפרואית היא התרופה לפרקינסון. האפשרות הזו התבררה לי בעקבות שיחה עם אחות שלי שחקרה את הנושא לדוקטורט שלה. היא סיפרה לי שכדורים פסיכיאטריים שהייתי לוקח פעם שנקראים דפלפט ומבוססים על חומצה ולפרואית עלולים לגרום לתסמינים פרקינסוניים. הנושא נראה לי מעניין אז המשכתי לחקור אותו באופן עצמאי תוך כדי שהתייעצתי איתה בטלפון. היא הסבירה לי כל מיני דברים ואני בינתיים עשיתי מחקר באינטרנט, בגוגל ובוויקיפדיה. היא הסבירה לי על הבאסל גאנגליה ועל הסאבסטאנטיה ניגרה ועל איבר בתוך הסאבסטאנטיה ניגרה שנקרא פארס קומפקטה ושהפרקינסון נובע מהידרדרות של תאים בפארס קומפקטה. תוך כדי החיפוש ראיתי תרשים שמראה את ההשפעות בתוך המוח וראיתי שהפארס קומפקטה לא מושפעת אלא רק משפיעה. כלומר אין איבר אחר שיכול להיות אחראי על ההתדרדרות הזו או שיש לו השפעה עליה. חשבתי על זה שצריך איכשהו לשנות משהו בפארס קומפקטה או להשפיע עליה ואז חשבתי, צריך משהו שעושה את הדרך ההפוכה, את ההשפעה ההפוכה, ואז נזכרתי שהדפלפט, החומצה הולפרואית, עושה תסמינים פרקינסוניים כתופעת לוואי והבנתי שזו אולי הדרך לעשות את ההשפעה ההפוכה.
בערך באותו זמן שמעתי על פריצת דרך בחקר הסרטן, תיאוריה שנקראת אימונותרפיה. על פי התיאוריה הזו יש אולי אפשרות לרפא סרטן על ידי חיזוק הפעולה של מערכת החיסון כדי שתעבוד באופן נמרץ יותר וכך תוכל להתגבר בעצמה על הסרטן. האפשרות הזו נראתה מעניינת מאוד כי היא גם נראתה לי הגיונית וגם יכולה לאפשר התמודדות עם סוגים שונים של סרטן באיברים שונים בגוף כי מערכת החיסון היא כללית לכל הגוף. אחרי כמה זמן קראתי שהחוקרים עדיין לא הצליחו למרות הצלחות ספציפיות לממש או לבדוק את התיאוריה הזו ושהמחקר בנושא עלול להתארך עוד שנים רבות ואולי עשורים אז החלטתי לנסות לבדוק את זה בעצמי. אחרי שבדקתי כל מיני דרכים וקשרים בין גורמים שונים במערכת החיסון, מה יכול להמריץ את המערכת מבפנים ומה יכול להשפיע כדי לייצר את הפעולה הזו נתקלתי במקרה במחקר שהראה קשר בין מחסור ביסוד כימי שנקרא אבץ לבין חולשה של מערכת החיסון וגם שעודף באבץ יכול לעורר מחלה אוטואימונית שהיא מחלה שבה מערכת החיסון עובדת בצורה נמרצת יותר מדי ועלולה לפגוע בגוף. לכן התבררה לי האפשרות שאבץ יכול להיות אפקטיבי בהמרצת מערכת החיסון וגם שצריך לפקח על טיפול כזה גם אם הוא יעיל כדי להימנע מעודף באבץ ומחלה אוטואימונית.
אחר כך למדתי אנטומיה במכון ווינגייט כשהייתי בקורס מדריכי כדורסל והמרצה הסבירה על אוסתיאופורזיס ואמרה שזו מחלה שהיא באופן מובהק יותר נפוצה אצל נשים אז הצעתי אולי אפשר לטפל בה על ידי טיפול בהורמונים גבריים.
בעקבות אותו קורס ומה שלימדו אותנו על השריר ומבנה השריר נתקלתי במחלה שנקראת פיברומיאלגיה בפייסבוק והבנתי שמדובר במחלה שהמקור שלה ברקמה של השריר ונראה לי הגיוני שהיא נובעת ממחסור בסידן.
כל האפשרויות האלה הן רק אפשרויות שדורשות בדיקה.
עוד מחלה שניסיתי למצוא איך לרפא ואני לא בטוח שהצלחתי היא אלצהיימר ובמקרה הזה אני חושב שהמחקר של צוות ישראלי בראשות חוקרת בשם אינה סלוצקי שהציג זווית הסתכלות חדשה על תפקיד הבטא-עמילואיד בהתפתחות האלצהיימר הוא פריצת דרך חשובה שצריך להמשיך ולחקור. לינק לכתבה על המחקר של ד"ר סלוצקי: http://www.hayadan.org.il/electricity-and-alzheimer-120413
האפשרות הראשונה שחשבתי עליה היא שחומצה ולפרואית היא התרופה לפרקינסון. האפשרות הזו התבררה לי בעקבות שיחה עם אחות שלי שחקרה את הנושא לדוקטורט שלה. היא סיפרה לי שכדורים פסיכיאטריים שהייתי לוקח פעם שנקראים דפלפט ומבוססים על חומצה ולפרואית עלולים לגרום לתסמינים פרקינסוניים. הנושא נראה לי מעניין אז המשכתי לחקור אותו באופן עצמאי תוך כדי שהתייעצתי איתה בטלפון. היא הסבירה לי כל מיני דברים ואני בינתיים עשיתי מחקר באינטרנט, בגוגל ובוויקיפדיה. היא הסבירה לי על הבאסל גאנגליה ועל הסאבסטאנטיה ניגרה ועל איבר בתוך הסאבסטאנטיה ניגרה שנקרא פארס קומפקטה ושהפרקינסון נובע מהידרדרות של תאים בפארס קומפקטה. תוך כדי החיפוש ראיתי תרשים שמראה את ההשפעות בתוך המוח וראיתי שהפארס קומפקטה לא מושפעת אלא רק משפיעה. כלומר אין איבר אחר שיכול להיות אחראי על ההתדרדרות הזו או שיש לו השפעה עליה. חשבתי על זה שצריך איכשהו לשנות משהו בפארס קומפקטה או להשפיע עליה ואז חשבתי, צריך משהו שעושה את הדרך ההפוכה, את ההשפעה ההפוכה, ואז נזכרתי שהדפלפט, החומצה הולפרואית, עושה תסמינים פרקינסוניים כתופעת לוואי והבנתי שזו אולי הדרך לעשות את ההשפעה ההפוכה.
בערך באותו זמן שמעתי על פריצת דרך בחקר הסרטן, תיאוריה שנקראת אימונותרפיה. על פי התיאוריה הזו יש אולי אפשרות לרפא סרטן על ידי חיזוק הפעולה של מערכת החיסון כדי שתעבוד באופן נמרץ יותר וכך תוכל להתגבר בעצמה על הסרטן. האפשרות הזו נראתה מעניינת מאוד כי היא גם נראתה לי הגיונית וגם יכולה לאפשר התמודדות עם סוגים שונים של סרטן באיברים שונים בגוף כי מערכת החיסון היא כללית לכל הגוף. אחרי כמה זמן קראתי שהחוקרים עדיין לא הצליחו למרות הצלחות ספציפיות לממש או לבדוק את התיאוריה הזו ושהמחקר בנושא עלול להתארך עוד שנים רבות ואולי עשורים אז החלטתי לנסות לבדוק את זה בעצמי. אחרי שבדקתי כל מיני דרכים וקשרים בין גורמים שונים במערכת החיסון, מה יכול להמריץ את המערכת מבפנים ומה יכול להשפיע כדי לייצר את הפעולה הזו נתקלתי במקרה במחקר שהראה קשר בין מחסור ביסוד כימי שנקרא אבץ לבין חולשה של מערכת החיסון וגם שעודף באבץ יכול לעורר מחלה אוטואימונית שהיא מחלה שבה מערכת החיסון עובדת בצורה נמרצת יותר מדי ועלולה לפגוע בגוף. לכן התבררה לי האפשרות שאבץ יכול להיות אפקטיבי בהמרצת מערכת החיסון וגם שצריך לפקח על טיפול כזה גם אם הוא יעיל כדי להימנע מעודף באבץ ומחלה אוטואימונית.
אחר כך למדתי אנטומיה במכון ווינגייט כשהייתי בקורס מדריכי כדורסל והמרצה הסבירה על אוסתיאופורזיס ואמרה שזו מחלה שהיא באופן מובהק יותר נפוצה אצל נשים אז הצעתי אולי אפשר לטפל בה על ידי טיפול בהורמונים גבריים.
בעקבות אותו קורס ומה שלימדו אותנו על השריר ומבנה השריר נתקלתי במחלה שנקראת פיברומיאלגיה בפייסבוק והבנתי שמדובר במחלה שהמקור שלה ברקמה של השריר ונראה לי הגיוני שהיא נובעת ממחסור בסידן.
כל האפשרויות האלה הן רק אפשרויות שדורשות בדיקה.
עוד מחלה שניסיתי למצוא איך לרפא ואני לא בטוח שהצלחתי היא אלצהיימר ובמקרה הזה אני חושב שהמחקר של צוות ישראלי בראשות חוקרת בשם אינה סלוצקי שהציג זווית הסתכלות חדשה על תפקיד הבטא-עמילואיד בהתפתחות האלצהיימר הוא פריצת דרך חשובה שצריך להמשיך ולחקור. לינק לכתבה על המחקר של ד"ר סלוצקי: http://www.hayadan.org.il/electricity-and-alzheimer-120413
