וישנה פשטות.
איפשהו מעבר לכל החיוכים השבורים ישנה איזושהי פשטות, אולי אי-שם מעבר לקשת.
והפשטות הזו כשאתה מכיר בה היא גם כל כך כואבת כי החיים נשברים עליה כמו גלים על חוף, ושוב ושוב.
יש ניסיון, כל הזמן הניסיון הזה שהוא אולי הכוח היחיד שלנו, הניסיון הזה להגיע לפשטות, הניסיון הזה להיות אחד עם הפשטות, הניסיון להיות פשוט. והפרדוקס? שכמה שהוא מסובך הניסיון הזה.