יום שני, 5 באוגוסט 2013

לחכות למשיח

אולי לא צריך לחכות למשיח, או למשיחה
אולי זו לא הדרך גם אם זו נטייה בלתי נמנעת שלנו
אני מחכה למישהי, למישהי שהלבשתי אותה בכל הפנטזיה
והיא לא באה
היא לא באה.
אולי אני צריך לשחרר אותה
אולי אני לא יכול להימנע מלשחרר אותה
ולאחל לה בכל זאת רק טוב
ושתהיה מאושרת
ובאמת לקוות שתהיה מאושרת
ולא לרצות שתהיה מאושרת רק איתי
לרצות שתהיה מאושרת.
כי אולי לחכות לה זה כל הזמן לחכות למה שאין
למה שלא יכול להיות
כי היא מה שאין לי
היא בעצמה כל מה שהיה יכול להיות
והיא לא יכולה להיות מה שיש.
ולהודות לה,
על כל מה שהיה יכול להיות
שהיא הייתה יכולה להיות בשבילי
ולהתחיל לחפש את האושר שיכול להיות
את האושר המציאותי והמוגבל והלא אותו דבר
שאולי כן יכול להיות לי
ולא לחפש בכל אחת למה היא לא היא
להתחיל לחפש את מי שהיא בכל זאת כן משהו
מה שהיא
ולראות למה כן, לא רק למה לא
ולא לחכות כל הזמן
למה שאני אפילו לא אוכל להחזיק אם איכשהו כן ייפול לי לידיים
כי אני ארעד כולי
והיא לא יכולה כן להיות כל מה שלא
מי שכן יכולה להיות מה שכן
והיא יכולה להיות בשבילי מה שלא שלי
ואני צריך ללמוד איך מה שיש טוב
ואיך האידיאל יישאר כאידיאל, תישאר כאידיאל
ואולי אני אפילו אוכל לפגוש אותה
אפילו אוכל להיות ידיד שלה
אפילו אוכל להגיד לה תודה
כי אני לא הייתי יכול להחזיק אותה
רק יום אחד לשחרר אותה
שתהיה מי שהיא, מה שהיא
כי מה שהיא בשבילי זו פיקציה
זו פנטזיה שהדבקתי למישהי רק כי היא לא הייתה
רק כי לא הכרתי אותה באמת.
והחיים, הם לא מושלמים, אז גם האהבה לא
ואני צריך יותר אומץ
כדי למצוא את היהלום הכי נוצץ שאני כן יכול להשיג
ואותו לשייף
ובשביל מי שהיא כן תהיה
בשבילה להיות הכי טוב שאני יכול
לא בשביל מי שחשבתי שהיא הכל
רק כי היא לא הסכימה להיות בשבילי כלום
ואז הייתה יכולה להיות הכל.
למצוא איך זו שכן תהיה מוכנה
איך היא יכולה להיות הכל
או כל מה שאפשר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה