יום שישי בבוקר. העיתונים כולם חולקו. יושב מול המחשב, גלגלצ מלטף בשעות האלה, שעות של ליטופים. עכשיו השיר מטופ גאן שהבמאי שלו קפץ מגשר לפני שבועיים. שיר מדהים. טייק מיי ברת' אוויי.
אתמול חשבתי על השיר הזה "אר יו סטרונג אנאף טו בי מיי מן?" בהקשר של מישהי וחשבתי שאולי אני לא סטרונג אנאף טו נוט בי הר מן. סתם מחשבה רומנטיקנית, בשביל כל מה שאני יודע היא לא שמה עליי.
עכשיו אני קורא את הספר של פטי סמית' (הזמרת) על החיים שלה. ספר מאוד יפה, מינורי, עדין, רגיש, מעניין, כתוב טוב. לפני זה קראתי ספר שמאוד התרשמתי ממנו - 'רומן וינאי' של דוד פוגל. ספר מוינה של תחילת המאה ה- 20 שלפי מה שאני מבין נכתב בעברית. אני גם באמצע של אהבה בימי כולרה וחשבתי על זה שאפשר לשנות אולי את שמות הספרים של מארקס לאהבה בימי בדידות ומאה שנים של כולרה.
מתחיל עכשיו שיר בגלגלצ שאני לא מזהה... אה, אתניקס. בכל זאת למרות ההערכה שלי אליהם יש משהו מייגע קצת באתניקס. אולי זה עוד מהתקופה שהם היו אנשים עצובים שניסו לעשות שמח.
עכשיו לפחות השירים שלהם קצת יותר שקטים.
גל מתוסכל בנהלל.
לזכותם ייאמר שעוד מתותים ועד עכשיו יש להם אג'נדה שמאלנית/פציפיסטית לפחות במילים.
על מפתן יומך, צעצועים אלפיים, ויונה צחה, ושיר עד לב שמיים.
אתמול חשבתי על השיר הזה "אר יו סטרונג אנאף טו בי מיי מן?" בהקשר של מישהי וחשבתי שאולי אני לא סטרונג אנאף טו נוט בי הר מן. סתם מחשבה רומנטיקנית, בשביל כל מה שאני יודע היא לא שמה עליי.
עכשיו אני קורא את הספר של פטי סמית' (הזמרת) על החיים שלה. ספר מאוד יפה, מינורי, עדין, רגיש, מעניין, כתוב טוב. לפני זה קראתי ספר שמאוד התרשמתי ממנו - 'רומן וינאי' של דוד פוגל. ספר מוינה של תחילת המאה ה- 20 שלפי מה שאני מבין נכתב בעברית. אני גם באמצע של אהבה בימי כולרה וחשבתי על זה שאפשר לשנות אולי את שמות הספרים של מארקס לאהבה בימי בדידות ומאה שנים של כולרה.
מתחיל עכשיו שיר בגלגלצ שאני לא מזהה... אה, אתניקס. בכל זאת למרות ההערכה שלי אליהם יש משהו מייגע קצת באתניקס. אולי זה עוד מהתקופה שהם היו אנשים עצובים שניסו לעשות שמח.
עכשיו לפחות השירים שלהם קצת יותר שקטים.
גל מתוסכל בנהלל.
לזכותם ייאמר שעוד מתותים ועד עכשיו יש להם אג'נדה שמאלנית/פציפיסטית לפחות במילים.
על מפתן יומך, צעצועים אלפיים, ויונה צחה, ושיר עד לב שמיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה